"וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע י"ב, ז)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ראה סימן ז
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:
חייכם אני עושה מלחמותיכם ומכתיב עליכם שאתם הרגתם אותם.
בוא וראה אין מעשים של הקדוש ברוך הוא כמעשה מלך בשר ודם -
מלך בשר ודם יוצא למלחמה, לגיונותיו יוצאים לפניו,
אם נוצחים הם, באים ועושים עטרה ומכללין אותו.
אבל הקדוש ברוך הוא אינו עושה כן,
אלא עושה המלחמה ונותן עטרה לישראל,
שנאמר: "למכה מלכים גדולים... לסיחון מלך האמורי... ולעוג מלך הבשן..." (תהלים קל"ו, יז-כ),
ונתן עטרה לישראל שנאמר: "משה עבד ה' ובני ישראל הכום" (יהושע י"ב, ו),
וכן ביהושע מה כתוב? "וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים" (יהושע י', יא),
ונאמר "ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל" (שם י"ב, ז).
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)