התורה ניתנה לבני אדם

פרק שלם מקדישה התורה לסיפור בואו של יתרו אל מחנה ישראל. הוא אינו מסתפק בהיותו אורח לרגע אצל בתו וחתנו, אלא מתחיל לתת עצות ואף משמיע דברי ביקורת. הוא רואה כי משה מנהל את מערכת המשפט בצורה ריכוזית, ואומר לו כי אין לו סיכוי להחזיק מעמד כך. או אז מתרצה משה ומשנה את השיטה: הוא ממנה שרי אלפים ושרי מאות, אמצעי מינהלי בסיסי לניהול חייו של עם המונה מיליוני בני־אדם.

הדבר נראה מוזר. הנה אנחנו עומדים ערב מתן תורה על הר סיני, אחד האירועים המסעירים והמשמעותיים בתולדות האנושות והאומה הישראלית, והתנ"ך מוצא לנכון להקדיש זמן לעניין צדדי כל כך! במה זכה אותו נכרי שפרשת מתן תורה תהיה קרויה על שמו? יש מן החכמים שסברו כי יתרו הגיע אל בני־ישראל המדברה ימים רבים לאחר מתן תורה, וזה מחזק עוד יותר את הצורך להבין מדוע הזכירו את בואו כאן.
נראה שמישהו רוצה להחדיר לתודעתנו מסר כלשהו, בדמותו של יתרו, עוד קודם למתן תורה.

עוד רגע נקבל תורה ממרום, מאלוקי העולם. עוד מעט יֵאמֵר לנו כי זכות גדולה היא להשתייך לעם המקבל את הערכים המרכזיים שיחוללו שינויים דרמטיים בתולדות העולם. "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ; וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (י"ט, ה-ו). גדולים הסיכויים שנחוש רוממות רוח אדירה, ובצדק. 
חשש גדול מתלווה למעמד המרומם הזה, והוא הפחד שהמעמד החשוב והתפקיד הנכבד "יעלו לנו לראש". אולי נתחיל להרים את האף ולא נדע להקשיב לאחר, לזולת, קל וחומר כשהוא אינו יהודי. הפחד הוא שמא נשכח בלהט ההתרחשויות כי דרך ארץ קדמה לתורה; שנחשוב כי מאחר שקיבלנו תורה, אין כבר צורך להיות סתם בן־אדם טוב ומוסרי, מה שנקרא בשפת היידיש "מענטש".
בשביל זה אנו צריכים את יתרו.

התורה האלוקית הניתנת משמים היא אדירה וחשובה. אף בן־אדם לא היה ממציא מיוזמתו את השבת הנפלאה שניתנה לנו במתנה. בן־אנוש היה מתקשה לנסח את כל תורת המוסר של חיי החומר במילים "לֹא תַחְמֹד" (כ', יד).
אבל לפני הערכים הגדולים, הֱיֵה בן־אדם. הנה מגיע יתרו, עם כל המשקעים שאולי יש למשה כלפיו (הכול יודעים כי חתן וחותן לא תמיד מסתדרים), ומלמדנו: קבל האמת ממי שאמרה. משה יכול לומר לחותנו ש"ירד לו מהווריד" ויניח לו לנהל את ענייניו בדרכו שלו. אבל הוא אינו עושה כן. הוא מבין כי צריך ללמוד מכל אדם, גם אם הוא חותן וגם אם הוא גוי, וגם אם אנו קיבלנו את התורה מאלוקים.
ההקשבה ליתרו היא תנאי ליכולת לקבל תורה מאלוקים.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשה בקטנה' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר