"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" (שמות כ"ד, יב)
"ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" -
"אשר כתבתי" לא יתכן [שמוסב] על "התורה והמצוה", ועיין רשב"ם.
ונראה 'דאלמלא ניתנו תורה היו למדין צניעות (מחתול) גזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול' (גמרא עירובין ק, ב).
לכן אמר "אשר כתבתי" - בספר הטבע אשר יצרתי, שזה ספר של השם יתברך היוצרה.
ולפי דברי ריש לקיש בריש ברכות, הכוונה על אשר כתב השם בנשמות כלל ישראל
שכל אחד קיבל חלקו מסיני, והוא כתוב על לוח לבם, חרותה במקור נשמותיהם:
'כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש' - זהו גמרא.
משך חכמה - ר' מאיר שמחה הכהן, נולד בשנת 1843 בעיירה ליד וילנא, וגר שנים רבות בבית חותנו בביאליסטוק. כבר מגיל צעיר נודע כגאון בתורה, חריף ובקי. בשנת 1888 מונה לרב הקהילה בדווינסק (דננבורג), במקביל לר' יוסף רוזין ('הרוגצ'ובר') ששימש כרב הקהילה החסידית; שניהם נחשבו מגדולי התורה בדורם. רמ"ש חיבר שני ספרים שזכו לפרסום גדול ולתפוצה רבה: 'אור שמח' על משנה תורה לרמב"ם ו'משך חכמה' - עיונים למדניים ומחשבתיים בפסוקי התורה ובדרשות חז"ל עליהם.