ישעיהו מתאר השפעה יהודית על ערים במצרים ובכוש. כיצד זה יתכן?
מפלת סנחריב בשערי ירושלים הביאה להצלתה מכיבוש והגליה.
המכה שספג מחנה אשור הביאה לקידוש שם ה' בגויים עד שהביאו מנחה ומגדנות לה' ולמלך חזקיהו, כפי שנאמר בספר דברי הימים: "ויושע ה' את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כל וינהלם מסביב. ורבים מביאים מנחה לה' לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן" (דברי הימים ב ל"ב, כב-כג).
נבואה לתשועה שתביא לקידוש שם אלוקי ישראל בגויים מצויה בדברי ישעיהו בפרק מ"ה, פסוקים יד-יז:
"כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים. אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע. בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים. ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד".
פסוקים אלה היו היסוד והאסמכתא בפי חז"ל למה שאירע סביב מפלת מחנה אשור בשערי ירושלים - דברים שצפה או תיאר ישעיהו ממה שראו עיניו. המדרש בסדר עולם רבה (ליינר) פרק כ"ג, מסביר את הפסוקים בישעיהו מ"ה, ולפי דבריו "...לאחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיה ופטר את האוכלוסין שבאו עמו בקולרין, וקבלו עליהם עול מלכות שמים, לקיים מה שנאמר "ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען" (ישעיהו י"ט, יח), הלכו ובנו מזבח, והיו מקריבין עליו עולות לשם שמים, שנאמר "ביום ההוא יהיה מזבח לה' (שם י"ט, יט) והיו מתפללין ומשתחוין אל ירושלם, שנאמר "ואליך ישתחוו אליך יתפללו" (שם מ"ה, יד)"
לאור פרשנות זו, ניתן להבין שהייתה השפעה יהודית, התייהדות, או אפילו גיור של שבויי מלחמה שהוליך עמו סנחריב במסעותיו. השבויים ממצרים, סבא וכוש נלקחו בשבי לאחר ניצחון האשורים על מצרים וכוש. כשהוכה מחנה אשור שוחררו השבויים והושפעו מאלוקי ישראל ואמונתו עד שבשובם למקומותיהם המשיכו לדבוק באמונת ישראל. המדרש ראה בכך את ההסבר לנבואת ישעיהו אודות ערים בעלות השפעה יהודית במצרים ואצל גבולה בדרום.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות