במזמור ע"ט מתמודד המשורר עם החורבן. המזמור פותח בקינה על החורבן, לאחר מכן מופיעה בקשה להצלה מהגויים, וידוי על החטאים ובקשה לכפרה, ולבסוף תיאור החזון – עם ישראל נשארים עם ה' לעולם וממשיכים לספר את תהילתו. במהלך המזמור שוזר המשורר ציטוטים רבים מהתורה ומהנביאים ללמדנו כי הוזהרנו בעבר וכעת התוכחות מהעבר קורמות עור וגידים. באותו אופן הוא מצטט גם הבטחות עתידיות מתוך תקווה שגם הללו תתקיימנה בימיו. המזמור עומד כניגוד למזמור ע"ח ואנו נלמד על כך וכן נעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.
מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט