"וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם..." (מלכים ב ב', א)
הנה ידענו כי בהסתלק איש צדיק מן העולם הזה אל העליון, אפילו יהיה על ידי מיתה, נתוספת עליו איכות קדושה בשפע אלקי הנשפע עליו מן השמים... ומה גם עתה בהסתלקות כזה של אליהו שהיה מתרבה איכות קדושתו לעלות השמימה עם רוחו גוויתו, שאין ספק כי מתרבה איכותו הרבה מאד טרם יעלה שנית.
כי הנה בהמצא בעולם איש נביא עצום מאד בנבואה, מאורו יפרוץ בעולם עד המצא נביאים רבים בדור, כי על כן טרם בא שמואל נאמר "אין חזון נפרץ" (שמואל א ג', א), ועל ידי גודל קדושתו וחוסן נבואתו נפרץ בעולם והיו חבל נביאים בכל מקום, ועל דרך זה בדורו של אחיה השלוני ואליהו, עם היות כי רבתה טומאה בעולם על ידי העבודת אלילים רבו כמו רבו נביאים, כי גם אחר הרוג אזבל כמה וכמה נביאי ה' נשארו מאה, שהיה מכלכל עובדיה הנביא חמשים חמישים במערה, עד זמן רבי שמעון בר יוחאי שבהפתח מעין נפרץ מחכמת האמת נתפשטה בעולם עד המצאה גם בתנוקות כמפורסם בספר הזוהר.
ועתה בהסתלק אליהו השמימה היה העולם משתומם מהנבואה, אם לא שאלישע מלא מקומו...
אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.