ה' מנהיג את העולם

חלקו השני של ספר יחזקאל מוקדש לנבואות על הגויים. ריכוזן של הנבואות על הגויים בחטיבה אחת ומיקומן של הנבואות בין פרקי התוכחה והחורבן (א'-כ"ד) לנבואות התקומה (ל"ג-מ"ח) איננו אקראי. קיבוץ הנבואות בדרך זו אף קיים גם אצל נביאים נוספים (עמוס א'-ב', ישעיה י"ג-כ"ג, ירמיה מ"ו-נ"א). מטרת נבואות אלה היא הנחת המצע לתקומת ישראל, הכרוכה בין היתר בהיכרותם של כל הגויים במעמדו הנבדל והייחודי של ה' א-לוהי ישראל, ובשליטתו בכל האירועים מאז ומעולם, בניגוד לחילול שם ה' בגויים, שהגיע לשיאו בעת החורבן: במזרח הקדום, רווחה התפישה כי המלכים הינם שליחי האלים (או אפילו האלים עצמם), וכי לכל עם אל משלו, האחראי לנצחון העם במלחמה. תפישה זו מופרכת באמצעות קיבוץ כל הנבואות לגויים ביחד, וההדגשה כי רק ה' הוא א-לוהי העולם כולו, והוא שחורץ את גורל העמים כולם. הנבואות בפרקים אלה מוקדשות לשבעה עמים: עמון, מואב (ושעיר), אדום, פלשתים, צור, צידון ומצרים. יתכן כי נבואת יחזקאל שכוונה כנגד שבעה עמים מטרתה להדגיש את עליונות ה' על כולם, והמספר שבע (כמספר טיפולוגי) מבטא שלמות זו.

פרקים אלה ביחזקאל, בשונה מהנבואות המופנות לגויים אצל נביאים אחרים, כמעט ואינם כוללים את ההדגשה כי גאולת ישראל היא 'הצד השני של המטבע'. נבואות התקומה של העם אמנם קיימות, אלא שהן מופיעות רק בחלק הבא (השלישי) של הספר. 

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון