המילה לב שוזרת יחד את התרומה למשכן ואת בנייתו - נדיב הלב מביא את התרומה מתוך רצון פנימי וחכם הלב משתמש בחיבור הפנימי שלו עם ה' כדי לחבר את הרוח והחומר.
בפרקנו חוזרים שני ביטויים יחודיים הכוללים את המלה 'לב'.
הראשון בנוגע לתרומה למשכן - "נדיב לב". הרש"ר הירש מסביר את המושג "נדבת לבו" כך:
"משמעות "נדב" היא נביעה ממקור פנימי... נדיב הוא אדם חופשי ובלתי תלוי, שמעשיו באים רק מכוח ציווי פנימיותו... בא הכתוב ומטעים את תכונת ההתנדבות על ידי צירוף המילה "לב": נדיב לב. ובהבלטה יתירה: "נדיב לבו", לבו שלו. בכך מרחיק הכתוב כל דרך של כפייה ואף כל השפעה חיצונית העשויה לכוון את מעשה המתנדב..." (רש"ר לפס' ה)
כלומר, היה מספיק לכתוב רק את המילה נדיב, אלא שהתורה באה והוסיפה את המילה לב כדי להדגיש שבני ישראל הביאו את התרומה מרצון פנימי ואמיתי ללא כל כפייה והשפעה חיצונית. ההתלהבות הייתה כל כך גדולה עד שבפרק ל"ו מתואר כיצד בני ישראל הביאו יותר חומרי גלם מהנדרש ומשה נאלץ לעצור אותם מלהביא עוד.
הביטוי השני בפרק שכולל את המילה לב הוא "חכם לב". על בצלאל ואהליאב כתוב שה' מילא אותם חכמת לב ובפסוק י' כתוב שכל חכם לב יבוא ויעזור בבניית המשכן. חכמת לב אינה חוכמה הנדסית רגילה הכוללת יכולות טכניות ומדויקות לעקוב אחרי תוכנית, אלא כוללת גם אלמנט עומק שמאפשר לבטא את הרעיון הרוחני בתוך הכלים החומריים של המקדש.
השימוש במילה לב בצירוף לחכמה מדגיש את האופי של החכמה הנדרשת, זוהי חכמה מיוחדת הנובעת מהתקשרות פנימית עם ה' ונובעת מהחיבור עמו. רק אדם כזה יוכל לבנות את המשכן ולבטא את הרעיון הרוחני בחומר.
יוצא אם כן, שהמילה לב שוזרת יחד את התרומה למשכן ואת בנייתו, ומביעה את החיבור הפנימי אל המעשה: נדיב הלב מביא את התרומה מתוך רצון פנימי וחכם הלב משתמש בחיבור הפנימי שלו עם ה' כדי לחבר את הרוח והחומר. שני אלה מבטאים את הרעיון שה' רוצה את הלב, רוצה שנתרום מהלב ונעבוד עם הלב. רק כך ניתן יהיה לבנות את המקום שיחבר בינינו אליו.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער