"וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ', ל-לא)
בית הלוי בראשית פרק ב
וזהו ביאור הכתוב: "ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו. וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" (ישעיה מ', ל-לא). אמר הכתוב דהרודפים [=שהרודפים] אחרי הנאות עולם הזה "ייעפו נערים וייגעו", דהריצה [=שהריצה] שלהם מחסרת אותם יען כי אין משיגים בההנאה הוספת כח כפי מה שנחסר להם בריצתם ועל כן מההכרח הוא שייגעו וכשול יכשלו. ורק אותם אשר ריצתם ותשוקתם לתורה ומצוה רק הם משיגים ההנאה כפי כח החמדה והתשוקה שלהם ונתוסף בהם הכח הנחסר להם על ידי תשוקתם ויגיעתם, וזהו שאמר הכתוב "וקוי ה' יחליפו כח", דמה [=שמה] שנחסר להם על ידי רדיפתם ויגיעתם נתוסף להם כח חדש בהשיגם תשוקתם.
בית הלוי - רבי יוסף דב בר הלוי סולוביצ'יק. נולד בליטא בשנת תק"פ (1820). נינו של רבי חיים מוולוז'ין. למד בוולוז'ין אצל רבי יצחק בנו של רבי חיים מוולזי'ן. בשנת תרי"ד (1845) נקרא לכהן כראש ישיבת וולוז'ין לצידו של ר' נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בשל מחלוקת עם הנצי"ב עזב את הישיבה בשנת תרכ"ה (1865) ואת וולוז'ין ועבר לכהן כרבה של סלוצק. בשנת תרל"ח (1878) מונה לרבה של בריסק שבליטא. ר' יוסף דב נודע בכינויו 'בית הלוי' על שם ספריו, שו"ת 'בית הלוי' - שהוא ספר למדני יותר מאשר הלכתי, ו'בית הלוי' על התורה והמועדים. הוא נפטר בבריסק בשנת תרנ"ב (1892).