ושם נסהו

בסוף סיפור מי מרה שמופיע בפרק שלנו מופיע התיאור: "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו" (כה).

מוטיב הנסיונות בתנ"ך חוזר על עצמו לא מעט. הופעה ראשונה של מוטיב הנסיון לגבי כל עם ישראל היא פה, כאשר הקדוש ברוך הוא מנסה את עם ישראל במי מרה. פעמים נוספות הן בפרשת המן, שם נאמר כי ה' מנסה את ישראל (ט"ז, ד), ובספר דברים, כאשר משה בתארו את הדרך במדבר, אומר: "אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסותך..." (דברים ח', ב), וכן המוטיב מופיע עוד פעמים רבות.

מהי המשמעות של נסיון?

באחת ההופעות המוכרות ביותר של השורש נ.ס.ה, בסיפור עקידת יצחק (בראשית כ"ב, א), הספורנו מסביר: "והאלוקים נסה את אברהם- ... ובזה ידמה יותר לבוראו". הספורנו מבין את הנסיון כדבר הבא במטרה להרים ולהגביה את המתנסה - על ידי עמידתו בנסיון העקידה אברהם מתעלה ומתיחד לפני ה'.

ראיה לכך רואים בסיפורי המדבר עצמו: בסיפור נחש הנחושת, משה מצטווה להכין נחש נחושת ולשים אותו על נס – עמוד גבוה. בדומה לפירוש הספורנו, גם הנס בסיפור זה מטרתו להרים, וכך גם הנסיון – מרים את המתנסה.

כעת ניתן לראות פירוש זה בבירור בנסיונות של ה' את עם ישראל במדבר. בכל הנסיונות המטרה היא: "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" (ט"ז, ד). כמו פירוש הספורנו – במהלך כל הנסיונות במדבר מטרת הקדוש ברוך הוא היא להרים את עם ישראל על ידי עמידתם בנסיון, ולדמות אותם כמה שאפשר לקדוש ברוך הוא.
 

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד תנך בידי הנוער