זהב וכסף ונחושת

בפרקנו, ניתן לשים לב לכך כי המתכות היחידות שנוכחות בחצר המשכן הן נחושת - ציפוי מזבח העולה וכליו, ואדני החצר; וכסף - ווי העמודים וחשוקיהם. לעומת זאת, כפי שניתן היה לראות בפרק כ''ה, בתוך המשכן עצמו הכלים כולם עשויים מזהב או מצופים בו.

נראה שיש משמעות לשימוש דווקא במתכות אלה ולמיקומן במשכן.

על פי הקבלה, הזהב מסמל את מידת הגבורה, הכסף מסמל את מידת החסד, והנחושת את התפארת.
3 המידות האלו, הן חלק משבע מידות שבהן ה' מנהיג את העולם. מידת הגבורה (זהב) מסמלת קפדנות וביקורת, מידת החסד (כסף) מסמלת אהבה ונתינה, ואילו מידת התפארת (נחושת) מסמלת את מידת הרחמים.

כעת ניתן להבין מדוע דווקא המתכות נחושת וכסף הן אלו ששימשו לבניית חצר המשכן על כל מרכיביה -
החצר היא המקום שאליו מגיעים עם ישראל, ללא שוני והקפדה על הבאים: צדיקים ורשעים, חוטאים ובעלי תשובה - כך ציפוי עמודי החצר ייעשה מכסף, לסמל את זה שה' מקבל את כל עמ"י בחסדיו הרבים.
המזבח, שמכפר על עמ"י, מצופה בנחושת שרומזת למידת הרחמים - ה' סולח לעם ישראל, וברחמיו מאפשר להם להתחיל מחדש.

עם זאת, החצר היא רק ההקדמה - אחרי שהתקרבנו אל ה' בזכות, בגלל חסדיו ורחמיו, אנו נתבעים להיות מסוגלים להתקרב אליו עוד, ולפגוש גם את מידת הדין שלו שמתבטאת במשכן פנימה.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער