זהירות, עושר

קהלת ה', ט: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף" - תאוות הממון לעולם אינה באה על סיפוקה, והאדם נמצא במרדף מתמיד.

קהלת ה', יא-יב: "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם-מְעַט וְאִם-הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן: יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" - העושר עלול לגרום לבעליו לדאגות וצרות.

קהלת ו', ב: "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ" - העושר הוא אשליה, הוא עלול להיעלם במהירות.

ירמיהו ט', כב: "כֹּה אָמַר ה'... אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ" - העושר עלול לגרום לאדם להתהלל, להפוך לגאוותן.

משלי י"ח, כג: "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" - העושר גורם לאדם לדבר בעזוּת, בחוצפה וביטחון עצמי מופרז, ולפגוע בעניים המתחננים לעזרתו.

משלי ל', ח: "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" - אדם שיש לו עושר מעבר למה שהוא צריך כדי לחיות, עלול לחיות חיים של שווא - רדיפת תענוגות ומותרות, ועלול להיכשל בכזב - לשכוח לקיים הבטחות שהבטיח לעזור לזולת.

משלי ל', ט: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה', וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי" - אדם עשיר מדי עלול לשכוח את ה' ועלול גם לפגוע בזולת.

אנשים שאינם עשירים יכולים להסיק מכאן, שלא תמיד כדאי לשאוף להיות עשיר; אנשים עשירים יכולים להסיק מכאן כמה מסקנות מעשיות:

1. להיזהר מהתהללות.

2. לבקש עצות מאחרים, גם אם לא צריכים מהם עזרה כספית.

3. לא לזלזל בעניים: אמנם יש להם פחות רכוש, אך ייתכן שיש להם יותר תֹם, שלמות במידות, ויותר חכמת-חיים.

4. לעזור למי שנזקק ו/או מבקש.

5. לברך את ה' על כל הישג.

6. לא להיות בטוח מדי בעושר.

7. כמובן, שיש להשיג את העושר בדרך חיובית (חכמה, חריצות, ירושה), ולא בדרך שלילית (עושק, רמאות, ריבית, רדיפה תמידית, התחברות עם נוכלים).

לפתגמים וביטויים העוסקים בנושא הבעיתיות שבעושר

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך