תיאור הגאולה בפרקנו והרעיונות הכלולים בה מקביל לתיאור גאולת מצרים: רק הראויים יגאלו, הקשר המיוחד שיהיה בין ה' לישראל והסוכה המקיפה ומגינה. בכך אומר הנביא לישראל - כמו שהנבואה על גאולת מצרים התקיימה כך גם נבואת נחמה זו עתידה להתקיים.
שלושה רעיונות מצאנו בתיאור הגאולה, ושלושתם מקבילים לתיאור גאולת מצרים:
הרעיון הראשון: הגאולה תהיה לאלה שיישארו לאחר שה' יבחר את הראויים להיגאל - "ביום ההוא, יהיה צמח ה' לצבי... לפליטת ישראל, והיה הנשאר בציון, והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים" (ב-ד).
הגאולה אינה מכוונת לכל, אלא לנשאר בציון, ולנותר בירושלים. תיאור הברירה מפורט בפרק ג', שם נאמר "מתיך בחרב יפולו, וגבורתך במלחמה" (ג', כה). ושוב חוזר הרעיון בפרקנו: "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון, ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה, ברוח משפט וברוח בער" (ד). פירוש: ה' ינקה את ירושלים מדמי נקיים שנשפכו בה, אבל יעשה זאת "ברוח משפט וברוח בער" - לא תהיה זו סליחה טוטאלית לכל חוטא, אלא סליחה שתבוא אחר משפט.
הדברים מקבילים לתיאור יציאת מצרים. גם שם לא נגאלו כולם. אנו גם זוכרים את מדרש חז"ל כי רק חמישית מבני ישראל יצאו ממצרים, וכי ארבע חמישיות מתו בימי החושך.
הרעיון השני שבנבואת הגאולה מתאר את הקשר המיוחד שיהיה בין ה' לישראל. בפרקנו מתואר קשר זה כך: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן נוגה אשר להבה לילה, כי על כל כבוד חופה" (ה).
התיאור מקביל לתיאור הגאולה ממצרים: "ויסע מלאך הא-להים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם..." (שמות י"ד, יט).
הענן המבדיל בין ישראל לאויביו, והאש המסמנת את הקשר שבין ישראל לאלוקיו הינם תיאורים שתחילתם בגאולת מצרים, והמשכם בגאולה העתידה.
וכך הרעיון השלישי: הסוכה המקיפה ומצילה. בפרקנו: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר" (ו).
זהו בדיוק התיאור של מצוות סוכה: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג, מג).
גאולת מצרים, משמשת רקע לנבואה, וכאילו אימות לה: הבטחתי לגאול אתכם ממצרים וקיימתי את הבטחתי, אף הבטחתי זאת, לגאולה עתידה, תתקיים: "והיה הנשאר בציון, והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים - בירושלים" (ג).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת