זכריה הבין מראות אלוקים

"וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאוֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת-ה' הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב כ"ו, ה)

ויהי לדרוש אלהים - רוצה לומר, שהיה אז העת המוכן לדרוש אלהים, כי היה בימי זכריה המבין בראות אלהים,

שהנביאים ובעלי רוח הקודש היו צופים במראות אלהים כמו יחזקאל שראה המרכבה, ויתר מחזות שראו הנביאים.

והיה ביניהם מדרגות,

שיש מהם שלא הבינו כל המראה על אמתתה,

כי המראות הם ציונים מושכלים שעל ידם יציינו להם ההשגות הנוראות, כמו העולמות וההיכלות והפרצופים והספירות שרואים הנכנסים בפרדס,

שיש מהם שהציץ ונפגע, ומעשה בתינוק שיצא אש מחשמל,

כי צריך בינה יתירה להבין דבר מתוך דבר, כר' עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום,

וזכריה היה מבין המראות,

ובדור שנמצא איש כזה היה העת לדרוש אלהים ממנו,

ובימים שדרשו את ה' הצליחו. 

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.