"זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י', ז)
משנה מסכת יומא פרק ג, י-יא
בן קטין עשה שנים עשר דד [= ברזים] לכיור שלא היו לו אלא שנים, ואף הוא עשה מוכני לכיור [= גלגל עץ שעל ידו משקעים את ה"כיור" בלילה לתוך בור של מים] שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה.
מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב.
הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה.
נקנור נעשו נסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.
ואלו לגנאי, של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים.
של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת.
הגרוס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד.
בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב.
על הראשונים נאמר (משלי י', ז): "זכר צדיק לברכה" ועל אלו נאמר: "ושם רשעים ירקב".