זעקת שבר נבואית

למטבע של חורבן נינוה יש שני צדדים: נחום וחבקוק – הקלה גדולה עם סגירת החשבון, וחרדה גדולה מפני הצוררים החדשים (כמו מזרח אירופה ב-1945).

הזעזוע של חבקוק (פרק א) מעליית הכשדים הוא חריג, ומסמן קו שבר בנבואה. בשונה מכל נבואה מוכרת, חבקוק פתח בתגובת הזעזוע שלו:
עד אנה ה' שִוַעְתי ולא תִשמע?
אֶזעַק אליך חמס ולא תושיע?
למה תַראֵני אָוֶן, ועמל תביט?...
(א, ב-ד);

רק אחרי הזעזוע מובאת הנבואה הקשה בעצמה:
רְאוּ בַגוֹיִם והַביטו, והִתַמהוּ תְמָהוּ,
כי פֹעַל פֹּעֵל בימֵיכם, לא תַאמינו כי יְסֻפָּר –
כי הנני מֵקים את הכַּשְׂדים (=שליטי בבל),
הגוי המַר והנִמהָר (=המהיר והלוחם העַז),

ההוֹלֵך למֶרחֲבֵי ארץ לָרֶשֶת מִשְכָּנוֹת לא לו –
אָיֹם ונורא הוא... וקַלוּ מִנְמֵרים סוּסָיו...
וּפָרָשָיו מֵרחוק יָבֹאוּ, יָעֻפוּ כְּנשר חָש לאכול;
כֻּלֹה לחמס יבוא... והוא בַּמלכים יִתְקַלָס...
הוא לכל מבצר יִשְׂחָק, וַיִצְבֹּר עפר וַיִלְכְּדָהּ (א, ה-יא);

ישרי דרך המצפים לישועת ה' ולצדק משפטו, חלמו וקיוו שנפילת האימפריה האשורית תוליד עולם רגוע יותר ומתוקן יותר; אולם חזון "המַשָׂא", שהראה ה' לחבקוק חשף את עומק השבר. במקום האשורים יעלו הכשדים-הבבלים, במקום איסוף עמים וממלכות "כֶּאֱסֹף ביצים עֲזֻבוֹת" (ישעיהו י, יד), יאסוף הכשדי בני "אדם כִּדְגֵי הים" ברשת ענקית (='חֵרֶם'), ללא יכולת להימלט (חבקוק א, יד-יז).

הַעַל כן יָריק חֶרמוֹ (ושוב יְמַלְאוֹ)?
ותמיד (תאפשר לו) לַהֲרֹג גוֹיִם, לא יַחמוֹל?

כנח"לאי עבדתי בברֵכות דגים, המשל המזעזע ניצב לנגד עיניי: כשפורסים רשת הדגים אינם מרגישים בסכנה, כשהרשת נסגרת, פורצת מהומה נוראה. תמיד יש חורים ברשת, ומשם חומקים כמה ניצולים, בעוד הרוב לכוד.
בני אדם כדגים ברשת?

באדיבות אתר 929