חוטא ומחטא

קורבן חטאת בא בתורה בעיקר בשלושה הקשרים:

א. במשך שבעת ימי המילואים עת חנכו את המשכן וקידשו את כליו הקריבו קרבן חטאת אחד ביום.

ב. לאחר טומאה חמורה שהאדם נטמא בה לשבעה ימים לפחות, עליו להביא בתום ספירת ימי טהרתו קורבן חטאת למשכן (כך זב וזבה או נזיר למשל).

ג. החטאת המפורשת בפרקנו – על חטא שנעשה בשגגה: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה" (ד', ב).

כדי להבין את משמעות הקורבן והחוט המקשר בין המקרים, צריך להקדים ולברר מה משמעות הלשון 'חטאת'?

פרשנים רבים מבארים ש'חטאת' בא מלשון 'חטא'. כך למשל כתב רמב"ן, בדבריו על קורבן האשם:
"והנראה בעיני, כי שם אשם מורה על דבר גדול אשר העושו יתחייב להיות שמם ואבד בו... ו'חטאת' מורה על דבר נטה בו מן הדרך, מלשון 'אל השערה ולא יחטיא'" (רמב"ן ה', טו).
כלומר, הלשון של 'חטאת' מורה על 'חטא' שנעשה בשוגג ובטעות, 'דבר נטה בו מן הדרך'.

ברם אפשר ללכת בכיוון אחר לגמרי, ולראות את המילה 'חטאת' שבשם הקורבן כנגזרת מלשון 'חיטוי' ולא מלשון 'חטא'.
ראיה טובה לכיוון זה יש במצוות אפר פרה אדומה, שם נאמר: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא" (במדבר י"ט, ט). ומסביר שם רש"י: "חטאת הוא – לשון חטוי כפשוטו".

לאור כך משתנה באחת כל תפקיד החטאת: עיקר תפקיד קורבן זה איננו מתנה לה' אלא חיטוי המשכן או המזבח.

מאחר שקורבן חטאת הוא קורבן חיטוי – טהרה מטומאה – הרי שהמקום ה'טבעי' למצוא אותו הוא בתהליך הכשרת המזבח לראשונה, או בהקשרי טומאה במחנה שמטמאת גם את המשכן (שם על הטמאים לחטֵא את המשכן מפני הטומאה שהם הוסיפו לו).

הדבר שדורש בירור רחב יותר הוא מדוע החוטא בשגגה מביא 'חטאת'?

ביאור העניין קשור בפסוק מעבודת יום הכיפורים. שם נאמר שהכהן מכפר על הקודש "מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם" (ט"ז, טז). מסתבר שלא רק מפני טומאה ממשית יש לחטא את הקודש, אלא גם מפני טומאה מופשטת שנגרמת עקב חטאים ופשעים.

כל מעשה עוון שאדם מישראל עושה, יוצר טומאה שעלולה לפגוע בהשראת השכינה בישראל; קורבן החטאת מחטא את הבית ומאפשר לשכינה להמשיך ולנכוח בתוך מחנה ישראל.

עוד על עניינו של קרבן החטאת כמחטא ניתן לקרוא בפוסט מאת נתנאל שפיגל 'האם חטאה היולדת?'

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך הסדרה 'תורת הקרבנות', באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון