בשיר "ראש לא מסורק" המשוררת זלדה פונה אל הגר ומפצירה בה לנסות לפתוח את ליבה ולהאמין, ומביעה הזדהות עם הגר, עם חוסר האמון שלה בדברי המלאך, בעקבות האכזבות שחוותה.
ראש לא מסורק
מִילָּה אַחַת
נִפְּצָה אֶת כָּל הַפָּנָסִים
מִלָּה אַחַת הָפְכָה
רָחָב מוּאָר
לְיַעַר חָשׁוּךְ.
הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּגְלָה אֶל הָגָר
בָּא אֶל הַיַּעַר הַנּוֹרָא
בָּא אֶל סוֹף הָעוֹלָם
לָגַעַת בְּיָדָהּ.
אַךְ הִיא נִמְלְטָה מִן הַמַּלְאָךְ
כְּמוֹ מִמִּקְסַם שָׁוְא
זוֹעֶקֶת:
אֵינְךָ קַיָּם אֵינְךָ קַיָּם אֵינְךָ קַיָּם
אַל תְּפַתֵּנִי בְּסוֹדוֹת שֶׁל רוּחַ.
מַעְיָן רָץ לִקְרָאתָהּ
בְּנִצְנוּצֵי מַיִם
עִם עֲנָפִים וְעָלִים,
אַךְ הִיא
רְטֻבָּה כֻּלָּהּ
בָּכְתָה:
אֲבוֹי לְנַפְשִׁי
שׁוּב תַּעְתּוּעִים.
אָחוֹת קְטַנָּה
רֹאשׁ לֹא מְסֹרָק
אַךְ תִּבְרְחִי מִצְּלִיל הַמַּלְאָכִים,
חַיַּיִךְ מְצִיאוֹת הוֹמָה
בְּשָׂרֵךְ אֵינֶנּוֹ מָשָׁל,
וְהָאִישׁ הָאַדְמוֹנִי
יָדִיד הַשֶּׁמֶשׁ
יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ קַיִץ
יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ עֵץ פְּרִי.