חוסר ההבנה של רבשקה

רבשקה הגיע לירושלים עם חייל כבד ועם נאום מוכן. הוא לא הפעיל את צבאו, ובתחילה השמיע את הנאום כדי לשכנע את חזקיהו להיכנע. הוא דיבר בלשון ברורה וכיוון את דבריו להגיונם של יושבי ירושלים.

כדי לעמוד נגד אשור דורשים לירושלים שלושה דברים: בטחון, עצה וגבורה. הוא אומר: "מה הבטחון הזה אשר בטחת... אך דבר שפתים עצה וגבורה" (ד-ה). בלשוננו היום היינו אומרים: בטחון - זו עזרה צבאית; עצה - תכנון והכנה להתגוננות; גבורה - עוצמה צבאית. וכי בירושלים הנצורה כל זה מצוי? מאין יכולה ירושלים לצפות לבטחון, לעצה ולגבורה?

מסקנתו הראשונה של רבשקה היא, שאין לבטוח בעזרת מצרים. מסקנתו השניה היא שאין לבטוח בעזרת אלוקי ישראל "אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו" (ז). רבשקה שמע על הרפורמה הדתית של חזקיהו אבל לא הבין אותה. חזקיהו הרס את הבמות, המצבות והאשרה כדי לבסס את האמונה והפולחן לאל אחד. מסתבר שהמושגים של אלוקים אחד ופולחן במקום אחד בלבד הם למעלה מתפיסתו של איש נכרי.

רבשקה ממריד את העם נגד המלך: חזקיהו אינו מסוגל להציל את ירושלים ואין לבטוח בו. הוא מלגלג על כוחה הצבאי של ירושלים ואומר: "ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם" (ח).

רבשקה נוקט בקו נוסף - השוואות פוליטיות בין ישראל לעמים: "איה אלוהי חמת וארפד? איה אלוהי ספרוים? וכי הצילו את שמרון מידי?!" (יט) ההערכה כי ירושלים אינה ארפד זרה להכרתו של רבשקה האשורי, אין הוא יודע כי ירושלים נתייחדה באמונה באל אחד, בניגוד לכל העממים סביב, וכי הצלחתה תהיה מיוחדת.

רבשקה מביא עוד נימוק כדי לשכנע את העיר להיכנע. סנחריב מתיימר להיות שליח ה': "המבלעדי ה' עליתי על הארץ הזאת להשחיתה?!" (י). הוא נוקט בדרך הפיתוי וההבטחות: "ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, ארץ דגן ותירוש, ארץ לחם וכרמים" (יז). אין הוא מסתיר מעם יהודה את המדיניות האשורית: חילופי אוכלוסין, אבל לדבריו היא לא תהיה לרעתם של הגולים.

כדי להגביר את כוח השכנוע משתמש רבשקה בלשון לגלוג. הוא מזלזל במצרים שהיא משענת קנה רצוץ, הוא לועג לירושלים שאין לה אפילו אלפים רוכבים, הוא מזלזל באלוקי חמת, ארפד, ספרוים ושמרון.

רבשקה יודע מן הנעשה בירושלים, הוא גם יודע על הרפורמה הדתית של חזקיהו ואין בנאומו דברי כזב. ואולם הוא כנכרי אינו מבין את הייחוד של אלוקי ישראל ואינו מעריך כראוי את הרפורמה של חזקיהו ומתיימר להיות שליחו של אלוקי ישראל.

נאומו אינו בנוי על הטלת פחד, הוא מכיל כמה יסודות למשא ומתן. מטרתו של רבשקה היא לערער את בטחונם, לשכנע אותם לפתוח את שערי העיר בלי שפיכות דמים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת