"חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ וְלֹא שָׁמַרְנוּ אֶת הַמִּצְוֹת וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ" (נחמיה א', ז)
"חבול חבלנו לך" - הוא מענין משכון (שמות כ"ב, כה: "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ'")....
מצייר שישראל התחייבו לשמור תורת ה', ובעת שאין משלמים חוב זה
יקח ה' כל מחמדיהם [שהוא המקדש וארץ הקדושה] למשכון בעד עונותיהם,
עד ישלמו את חובתם, ויחזיר להם את המקדש.
וכמו שכתוב: "למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידך" (קהלת ה', ה).
וכן אמרו חז"ל: למה נקרא שמו משכן - שנתמשכן בעונותיהם של ישראל.
ורוצה לומר אנחנו נתנו לך משכנות, ולא שמרנו את המצות ולא שלמנו החוב.
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.