חורבן מבית

מינוי גדליה לנציב על ארץ יהודה הפיח תקווה לחידוש החיים בארץ לאחר החורבן. עם רצח גדליה בידי ישמעאל בן נתניה ואנשיו נגדעת תקווה אחרונה זו, והחורבן והגלות הופכים לעובדה מוגמרת. גדליה מסרב לשמוע את אזהרותיהם של יוחנן בן קרח וחייליו (פרק מ׳) ונופל במלכודת שטומנים לו ישמעאל בן נתניה ואנשיו, הרוצחים אותו במצפה במהלך סעודת ראש השנה. לרצח השפל נוסף טבח המוני של עולי רגל מאזור שומרון. רצח גדליה משפיע באופן מיידי על שארית הפליטה, החוששת להישאר בארץ ומבקשת לרדת למצרים מחשש לנקמת הבבלים.

א. 1) עמדו על שני המניעים למעשהו של ישמעאל בן נתניה: בחנו את מוצאו (פסוק א), ואת המידע שנמסר עליו לגדליהו בפרק הקודם (מ׳,יד) ובפרקנו (פסוק י).

2) עמדו על הניגוד בין דמותו של ישמעאל, כפי שהיא מצטיירת מתזמונה ומקומה של ההתנקשות בגדליהו ומתיאור מעשהו בפס׳ ו, ובין דמותו של גדליהו כפי שתוארה בסוף פרק מ׳.

ב. ד-ט: למחרת הרצח של גדליהו ואנשיו במצפה מבצע ישמעאל טבח נוסף. שימו לב לתיאור המורכב של האנשים בפסוק ה׳: מתאבלים על החורבן מחד, ומביאים מנחות לבית ה׳ מאידך. ראו את דברי רש"י והרחבת הרד"ק:

רש"י: ׳כשנסעו מביתם לא היו יודעים בחורבן הבית ובדרך שמעו וקרעו בגדיהם וגלחו זקנם׳.

רד"ק: ׳ותימה הוא, מן החדש החמישי שחרב הבית עד החדש השביעי איך לא שמעו בשילו ובשכם ובשמרון כי נלכדה ירושלם וחרב הבית וגלו ישראל ממנה? ויש לפרש כי שמעו בכבוש ירושלם ובגלות ישראל ממנה, אבל חשבו כיון שהשאיר נבוזראדן דלת הארץ השאיר גם בית המקדש שלא נתצו ושרפו כלו או מקצתו, שיקריבו הנשארים בארץ קרבנותיהם. וכיון ששמעו בדרך שנשרף בית ה׳ קרעו בגדיהם, ושמעו גם כן כי מלך בבל הפקיד גדליה בארץ והיו באים אליו.׳

ג. שני סיפורי מלחמה מעברו של עם ישראל עומדים ברקעו של פרק מ"א: מלחמת אסא ובעשא - הנזכרת בפירוש בפסוק ט (ראו מל"א ט"ו,טז), ומלחמת בית שאול בבית דוד - הרמוזה במפגש בין ישמעאל ליוחנן על הבריכה בגבעון (׳אל מים רבים אשר בגבעון׳). השוו לסיפור בפרקנו (יב-טו) את סיפור המפגש בין אבנר שר צבא איש בושת ליואב שר צבא דוד, בשמ"ב ב׳,יב-יז. על איזה רקע מתרחשים סיפורי מלחמת האחים במלכים ובשמואל? באיזה צבע צובעת ההשוואה לסיפורים הללו את מעשה ישמעאל?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"