חטאי דוד בדברי הימים

בפרקנו היה אמור להופיע חטא דוד ובת שבע, אך בעל ספר דברי הימים בחר שלא להביא את הסיפור. חסרונו של הסיפור בולט, לא רק מחוסר הימצאו, אלא גם משום שבעל ספר דברי הימים הביא את המסגרת של הסיפור. בספר שמואל סיפור החטא נפתח כך: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יוֹאָב וְאֶת-עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל-רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם" (שמואל ב י"א, א) ומסתיים כך: "וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת-עִיר הַמְּלוּכָה" (שם י"ב, כו). פרקנו מביא את שני הפסוקים האלה ברצף ומדלג למעשה על כל מה שנמצא בתווך (ראו פסוק א).

מדוע בעל ספר דברי הימים מדלג על סיפור דוד ובת שבע? ואם הוא בחר שלא להביא את הסיפור, מדוע הוא מדגיש זאת על ידי הבאת המסגרת של הסיפור, המבליטה את היעדרו?

בניגוד למקובל, לא נראה לי שספר דברי הימים מעוניין להציג את דוד בצורה כה אידיאלית עד שהוא מעלים מההיסטוריה את חטאו עם בת שבע. ספר דברי הימים לא מתעלם מחטאים אחרים של דוד: ההעלאה הראשונה של הארון שהיה מעורב בה חטא, חטא מניית העם ובסופו של דבר ספר דברי הימים אף ישים בפיו של דוד אזכור מפורש של חטא: "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (כ"ב, ח).

כך נראה שבעל ספר דברי הימים לא מבקש להפוך את דמותו של דוד לדמות אידיאלית בצורה קיצונית. אלא נראה לי יותר שהוא מבקש להתמקד בנושא אחר מזה שמופיע בספר שמואל.

חטא דוד ובת שבע הוא השבר של ספר שמואל, וכידוע משם מלכותו של דוד מתדרדרת: סיפור אמנון ותמר, מרד אבשלום ומרד שבע בן בכרי. ספר דברי הימים לא מתמקד בנפילת מלכות דוד ובחולשתו שמגיעה לשיא בתחילת ספר מלכים, אלא ברצונו להציג את דוד שקשור למקדש בצורה ישירה, עם התעלמות מכוונת מהשאלה הפוליטית.

בעל דברי הימים לא מתכחש למציאות ובטח שלא מנסה להסתיר חטאים כאילו לא קרו מעולם, אלא מעוניין להדגיש צד אחר במלכותו של דוד ובדמותו – כמכין את תשתית בניית המקדש.

עוד על אותו עניין תוכלו לקרוא בפוסטים הבאים: דמותו של דוד בדברי הימים , חטא דוד ובת שבע בדברי הימים