"גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ, חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה... עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה" (איוב כ"ד, ב-ז)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן יח
דור המבול בא איוב ופרשן
שנאמר: "גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו" - שהיו נכנסין זה בגבולו של זה,
"עדר גזלו וירעו" - שהיו גוזלין זה צאנו של זה,
"חמור יתומים ינהגו" - שהיו רואין חמור של יתום באים ונוטלין אותו ממנו,
"יחבלו שור אלמנה" - אלמנה שמת בעלה והניח לה שור באין ונוטלין אותו ממנה,
כיון שרואים שאר בני אדם כך, מפשיטין בגדיהם והולכין ערומים שנאמר: "ערום (הלכו בלא) [ילינו מבלי] לבוש ואין כסות בקרה"
על שאמרו לאל "סור ממנו... מה שדי כי נעבדנו" (כ"א, יד-טו).
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)