במהלך הספר הנביא מספר כיצד שאול ובניו נהרגים במלחמה, אבנר ואיש בושת נרצחים ומפיבושת נעשה פיסח. האם זהו רק צירוף מקרים או שמא ישנו כאן מהלך אלוקי שקשור במלכותו של דוד?

 

ספר שמואל ב נפתח בתיאור המאורעות לאחר המלחמה בגלבוע בה מצאו שאול ויונתן וכן שאר בני שאול את מותם. לאחר מכן, מתוארת המלכת אבנר את איש בושת בן שאול, עד שלבסוף אבנר שר צבא שאול נרצח על ידי יואב ואיש בושת נרצח על ידי בני רימון הבארותי מבני בנימין.
המשותף לכל הסיפורים הוא שמגיעים אנשים הבאים כביכול לבשר לדוד בשורה טובה כי אויביו מתו וכי סוף סוף הוא יוכל למלוך בשקט. בכל הפעמים דוד מצטער עד עמקי נשמתו ובחלק מהמקרים הוא אף הורג את מבשר הבשורה מתוך נימוק כי הוא פגע במשיח ה' וכי הוא מורד במלכות.
זאת ועוד, דוד אף מנסה כל הזמן להתחבר לבית שאול וליצור מלכות משותפת. הוא מבקש את מיכל בת שאול אשתו לשעבר חזרה. הוא אף הסכים שאבנר שר הצבא של שאול יהיה שר צבאו לפני שנרצח בידי יואב.
אולם נראה כי הקב"ה חשב לבסס את מלכות דוד בדרך אחרת. כל בית שאול וזרעו מתים כולל יונתן שלכאורה היה צדיק ותמך בדוד. הקב"ה מבקש להקים את מלכות דוד בחברון באופן מנותק ממלכות שאול שהחלה בגלגל. המהלך האלוקי של הקב"ה הוא לגלגל את העניינים באופן כזה שבאמת זרע שאול יימחק אך בלי שהעם ישמור טינה לדוד כי פעל כנגד חלקים מישראל.
במידה מסוימת ניתן גם לומר כי זוהי ההתגשמות של תפילת דוד שתהיה יד ה' בשאול ובזרעו ולא יד דוד עצמו (שמואל א כ"ד, כ"ו).