"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׃ בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כ"ז, כ-כא)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן ב
אמר רבי מאיר:
אמר הקדוש ברוך הוא: חביב עלי נרות שאהרן מדליק מן המאורות שקבעתי בשמיים.
למה? שבשעה שהקריבו הנשיאים חנוכת המזבח ולא הקריב שבט לוי
היה אהרן נפשו עגומה,
אמר: כל הנשיאים הקריבו בחנוכת המזבח ואני לא היה לי חלק בקרבנות.
אמר ליה הקדוש ברוך הוא: חייך כל השבטים הקריבו חנוכה אחת
ואתה לעצמך תעשה חנוכה.
מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוך אותו אהרן ובניו,
זה שאמר הכתוב: "תאות ענוים שמעת ה'" (תהלים י', יז)
לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "ואתה תצוה" וכתיב "יערוך אותו אהרן ובניו"
אמר הקדוש ברוך הוא למשה: צו את בני שיהו מביאין שמן זית כדי שיהא אהרן מדליק לפני.
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)