חסרון ההנהגה

"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ-לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת" (א)

פסוק הפתיחה לפרק מקשר בין המצב שבו אין מלך בישראל, ובין סיפור כיבוש ליש בידי שבט דן. מצודת דוד מסביר את הקשר ההדוק בין השנים כך: כיוון שלא היה מלך שילחם את מלחמותיהם ויגייס לכך את כל העם, היה על בני דן ללכת לבדם כשבט לחפש ולהלחם עבור נחלה.

הפרשנים חלוקים בשאלה מתי בדיוק התרחש סיפור חיפוש הנחלה של שבט דן, כאשר רש"י ופרשנים נוספים טוענים שהמקרה חל בתחילת תקופת השופטים, ואילו הרד"ק מביא הוכחה לכך שסיפור זה מתאים מבחינה כרונולוגית לסדר המובא בתנ"ך - בין ימי שמשון לימי עלי.

כך או כך, נראה שכותב הספר בחר בכוונה לסדרו כך שסיפור זה יופיע צמוד לסיפור שמשון, ואף ניתן לראות את הדימיון ביניהם - שמשון מגיע משבט דן, ורוח ה' שורה עליו "בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" (י"ג, כה), שם לימים הוא גם נקבר (ט"ז, לא). באופן מפתיע, המרגלים משבט דן באו מאותו מקום: "וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן... מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ" (ב). נחלת דן משתרעת על פני לא מעט ערים, כפי שמתואר בספר יהושע פרק י"ט (פסוקים מ- מח), וזהו צירוף מקרים המושך את העין שדווקא הנקודה בנחלה שאליה משתייך שמשון באופן כה מובהק - היא הנקודה ממנה הגיעו המרגלים.

פירוש 'חומת אנך' על שופטים מסביר שסמיכות הסיפורים הללו והזיקה ביניהם באים להראות שאילו היה שמשון חי בתקופה זו, הוא בוודאי היה עוזר להם לכבוש את העיר ליש לבדו, ובכך מציל אותם מהעבירה הגדולה של לקיחת פסל מיכה.

משני הפירושים שהבאנו, כל אחד בדרכו, עולה כי הביקורת על כיבוש העיר ליש על ידי בני דן, מתיחסת לחוסר המשווע בהנהגה ממוקדת ואחידה שתדאג לעם ותכוון אותו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער