חרבונה מופיע גם בדבריו על המן בפרקנו, וגם כאחד הסריסים בסיפור ושתי בפרק א'. בשני הסיפורים הוא מקדם את כעס המלך על אדם שקרוב אליו וכך מפנה מקום למרדכי ואסתר.
ללא הזמנה מיוחדת מעיז חרבונה לפתוח בדברים ולגלות את אוזנו של המלך בדבר העץ שהכין המן. זו הפעם הראשונה שהמלך שומע על דבר העץ הגבוה שמזדקר בביתו של המן.
מה ראה חרבונה לעשות כן? כיצד לא חשש להתערב במהלך המשתה בעוד המלך כועס?
ככל הנראה, ברור היה לכל הנוכחים לאן מצב רוחו של המלך נוטה, וחרבונה אינו אלא מצטרף להלך הרוח הכללי הזה.
חרבונה נזכר פעם נוספת במגילה: כאחד הסריסים שנשלחו להביא את ושתי.
בשני הסיפורים בהם מופיע חרבונה, הוא פועל בעת משתה, ובשתי התמונות הוא מקדם את העלילה באופן דומה: הוא הלך להביא את ושתי, ובעקבות כך (בעקבות סירובה) היא סולקה מתפקידה בארמון (ואולי גם נהרגה),
וכך גם בתמונה המקבילה: הוא סיפר למלך על העץ אשר הכין המן, ובעקבות כך סולק המן מתפקידו (וגם נהרג).
יתר על כן: בסיום שתי התמונות הללו, לאחר סילוק הגיבור מהבמה המלכותית, נאמר ש'חמת המלך שככה'. לאחר שהמלך נרגע, באו לפניו שני הגיבורים היהודיים של הסיפור: אסתר נבחרה כמחליפה של ושתי, ואצלנו מיד בפרק הבא נראה כיצד מרדכי נהפך למחליפו של המן.
תפקידו של חרבונה – בשתי הפעמים בהן הוא נזכר במגילה – הוא לקדם את כעס המלך על אדם המקורב לו כך שמקומו יתפנה לאסתר ולמרדכי. חרבונה מייצג את עולם התהפוכות של מלכות אחשורוש. העובדה שניתן לסלק מן הארמון מלכה או משנה למלך בשל דבריו של "אחד מן הסריסים" מעיד כמאה עדים על הפכפכותו של זה הסבור שהוא מולך מהודו ועד כוש. כמעט וניתן לומר שחרבונה מחזיק חרב בידו, חרב מתהפכת, ובכל עת היא עלולה להכות...
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון