"כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת" (ויקרא כ"ז, כט)
רמב"ן, משפט החרם:
ואני אומר, בשמא לאחר בקשת המחילה, שזהו פשט הכתוב בתורה: "כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת", כלומר מה שהסכימו עליו הכל [=הציבור] והוחרם לדעתם, העובר עליו [=ונהנה מן החרם] לא יפדה בממון אלא חייב מיתה.
ואל תהיה חוסם פינו בזה מפני שרבותינו ז"ל דרשו המקרא הזה לענין אחר... שאף על פי כן אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו, דכתיב "אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי" (תהילים ס"ב, יב) – משמש הוא הכתוב לזה ולזה... הא למדנו שכמה פנים של אמת לתורה.
רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון ונפטר בעכו.