"טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (קהלת ו', ט)
תלמוד בבלי מסכת יומא דף עד עמוד ב
"המאכלך מן במדבר... למען ענתך" (דברים ח', טז) -
רבי אמי ורבי אסי; חד אמר: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו,
וחד אמר: אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל.
אמר רב יוסף: מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין.
אמר אביי: הלכך, מאן דאית ליה סעודתא - לא ליכלה אלא ביממא [= לכן, מי שיש לו סעודה - שלא יאכל אותה אלא ביום].
אמר רבי זירא: מאי קרא [=איפה זה נאמר?] - "טוב מראה עינים מהלך נפש" (קהלת ו', ט).