פרקנו מסכם את רשימת מלכי הארץ שעם ישראל הכה. ברשימה זו מופיעים הן המלכים של עבר הירדן המזרחי והן אלו של המערבי להורות כי שני החלקים הינם חלקים של ארץ ישראל והינם רצף אחד שנכבש על ידי מנהיגי ישראל.
פרשת ואתחנן (דברים ג') פותחת בתיאור תחינותיו של משה אל ה' לעבור את הירדן כדי לראות את הארץ הטובה אולם ה' מסרב לתת לו לעבור ואוסר עליו לחזור על בקשה זאת שנית.
משה מצטווה כתחליף לכך לעלות אל הר העברים ולהסתכל על הארץ: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (שם, כז). היינו מצפים כי משה יסתכל לכיוון צפון, מערב ודרום אולם מדוע עליו להסתכל לכיוון מזרח הנמצא מאחוריו? הלוא ברור לכאורה שאין עבר הירדן המזרחי בכלל הארץ המקודשת?
אם תאמרו כי לא צריך להיות כל כך קטנוניים וזהו ביטוי סתמי הכולל את ארבע רוחות השמים הרי שגם בסוף ספר דברים עת בה משה עולה בפועל להר העברים נאמר במפורש "ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן" (שם ל"ד, א).
נראה בברור כי גם הגלעד ועבר הירדן המזרחי הינם חלק מארץ ישראל המקודשת אלא שהיא עוד לא התקדשה עד שכבשו בני ישראל את עבר הירדן המערבי הנקרא בתורה 'ארץ כנען'.
מה שמהווה ראיה ניצחת לטיעון זה הוא פירוט המלכים שהכו עם ישראל המובא בפרקנו. כולם קרויים "מלכי הארץ" אלא שנחלקו בין עבר הירדן המזרחי למערבי. יהושע בעצם המשיך את מה שהתחיל משה בעצמו כשכבש חלק מארץ ישראל.