ירושת הארץ - בהסכמת האומות?

בפרקנו קונה אברהם אחוזת קבר בארץ כנען על מנת לקבור את שרה אשתו. מה מניע את אברהם לקנות חבל ארץ בכסף מלא? והרי הארץ כולה כבר הובטחה לו?

דומה שלאברהם תשובה ברורה לשאלה זו. בקשתו לרכוש אחוזת קבר בכסף מלא מביעה את תפישתו לפיה בני חת הם 'עם הארץ', והארץ שייכת להם, הארץ עדיין לא שייכת לו. 'ארץ כנען' היא ארצו של כנען, והבטחת א-להים היא עתידית - לזרעו של אברהם. ההבטחה קשורה לתהליך היסטורי גדול, ואברהם אינו מתכוון לדחוק בו. לפי תפישה זו, האם אחיזת עם ישראל בארצו, תלויה בהסכמה של אומות העולם?

לכאורה תשובת אברהם לשאלה זו היא מובהקת - אחיזה מתוך הסכמה. תשובה זו מציבה תפישת עולם שהשלכות רבות תהיינה לה על זרעו: כך היה בתקופת בית שני (עזרא א', א-ג) כאשר כורש נתן את הסכמתו לבניין הבית השני, כך גם בגאולה האחרונה, כפי שנאמר בגמרא (כתובות קיא ע"א) כי מושבעים אנו שלא למרוד באומות יתר על המידה.

נראה, שצורך זה בהסכמת אומות העולם מקפל בתוכו תובנה עמוקה, על פיה כניסת ישראל לארצם היא אמנם סיפור לאומי, אבל בעצם היא סיפור של האנושות כולה. כמה מיוחדת היא העובדה, שבמעמד אחד נאמרות לאברהם שתי אמירות: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (י"ב, א) ובהמשכו: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (שם, ג). שתי אלו, כיבוש הארץ על ידינו והתברכות כל הגויים מאיתנו כרוכים יחדיו, אל שניהם הוא מחויב ומחויבים גם בניו - לדורות עולם.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון