ירידות בעלייה

לאחר שיוסף הושלך לבור, ירד למצרים ונמכר לעבד, דומה שהוא הגיע לתחתית כה עמוקה שממנה יש רק דרך אחת - למעלה. ואכן, בביתו של פוטיפר מתחילה, לכאורה, שמשו של יוסף לזרוח: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ... וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ" (ל"ט, ב-ד). אלא שכאן מגיעה לפתע תפנית: בעקבות פרשת אשת פוטיפר, שוב מסלול חייו פונה למטה - "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (שם, כ).

גם בהמשך חוזרת התופעה: בבית הסוהר שוב מתחיל יוסף לעלות - " וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר. וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר... וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" (שם, כא-כג). אולם גם כאן, דווקא לאחר שיוסף פותר לשר המשקים את חלומו לטובה, שוב יש תקלה בדרך, שבה מסיימת פרשתנו: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (מ', כג).

מה טיבן של ירידות אלו, בתהליך עלייתו של יוסף מן הבור אל כסא המשנה למלך מצרים?

ייתכן, שמשמעות הדברים עומדת כנגד החזרה הכפולה של יוסף על חלומותיו באוזני אחיו. גם לאחר תגובתם של אחיו על חלום האלומות - "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ..." (ל"ז, ח), הוסיף יוסף לספר על חלום השמש, הירח והכוכבים. הטעות הכפולה מלמדת, שגם בשלב התיקון יש צורך לכפול את משמעות התלות של הכל בידי שמים. דווקא העובדה שיוסף נתקל בירידות בעלייה, מחדדת את המודעות לכך שבכל שלב צריך אדם להכיר באפסותו בכל הנוגע לשליטה על המאורעות. בדרך זו יוכל יוסף, בסופו של התהליך, לעמוד לפני אחיו ולומר: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים" (מ"ה, ח).

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מוכן צומת.