יש בעולם סדר והיגיון

מענה ה' לאיוב נחשב, בדרך כלל, כעומד בפני עצמו. המענה מספר על גדולת ה' במעשה הבריאה, על אי יכולתו של האדם לברוא כמוהו ועל קוצר ידיעת האדם כיצד מתנהל העולם לאחר שנברא. אין במענה זה משום תשובה לטענותיו ולהטחותיו של איוב וגם לא תשובה לשאלות המרכזיות של הספר. אם כך, על מה בא המענה לענות?

אם נתבונן היטב בחלקו הראשון של פרק ל"ח, נווכח לדעת כי הוא מהווה תשובה ישירה לקללת איוב שבפרק ג'.

פרק ג' הוא לא רק פתיחה לפרקי התווך של הספר, אלא מובאים בו גם עיקרי מסקנותיו של איוב. כבר בראשית דבריו, עוד בטרם החל בויכוח עם רעיו, הוא מציג את עמדתו הבסיסית: "למה לא מרחם אמות" (ג', יא). האדם - טוב לו שלא נברא משנברא. זוהי עמדה הנובעת מניסיון חייו, או לפחות מניסיון חייו לאחר שהוכה בידי כוחות הרשע. סיכום חיים זה מוביל למסקנה יותר קיצונית, שכל העולם אינו כדאי כיוון שאין בעולם הזה משטר וסדר צודקים ורציונליים: "יאבד יום אולד בו" (ג', ג), יימחק מימי השנה.

לטיעון זה עונה ה' בפרק ל"ח כי כדאי הוא העולם, יש בו משטר וסדר ויש בו חוקיות רציונלית.

בפרק ל"ח מובאת תמונה הלקוחה ממעשה בריאת העולם, ומכאן עובר הכתוב לספר על הבעיות העומדות לפני הבורא לאחר שברא את עולמו - כיצד לקיימו וכיצד לכלכל את עולם החי שבו.

פרק ג' משקף גם הוא יסודות הקשורים בבריאת העולם.

מענה ה' בפרק ל"ח רוצה לומר לנו כי אכן מעשיו של ה' במפורש טובים וחכמים הם, העולם מתנהג בצורה רציונלית ויש בו היגיון, ולא כפי שניסה איוב לטעון. הכתוב התמקד בנושא הבריאה משום שגם איוב מתמקד בראשית דבריו בנושא זה ובו ריכז את חיצי ביקורתו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת