בפרקנו מובא היפוך עבודת הקטורת בקודש הקודשים, ופתאום מובנת המשמעות המופלאה והנוראה של עבודת יום הכיפורים כהצלה
היציאה של כבוד ה' ב'מראה הנבואה' התנהלה (לפי פשט הכתוב) ב-3 תחנות*:
"וַיָרָם כבוד ה' מֵעל הכרוב על מִפתַן הבית" (י', ד)
"וַיֵצֵא כבוד ה' מֵעל מִפתַן הבית... וַיַעֲמֹד פתח שער בית ה' הקַדמוֹני" (=המזרחי; י', יח-יט)
השלישית, בפרק הבא;
לפני היציאה הראשונה, "מִבֵּינוֹת לכְּרובים" (י', ב) מתואר ההיפוך של עבודת הקְטֹרֶת בקֹדש הקדשים (="החצר הפנימית") ביום הכיפורים:
הכהן לבוש 4 בגדי "בַּד" (ויקרא ט"ז, ה),
לקח "מְלֹא המַחְתה גחלי אש
מֵעל המזבח מִלפני ה',
וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמים דַקה,
והביא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת (=מקום הכרובים);
ונתן את הקְטֹרֶת על האש לפני ה',
וכִסה ענן הקְטֹרֶת את הכַּפֹּרֶת אשר על העֵדוּת,
ולא יָמוּת" (ויקרא ט"ז, יב-יג);
ויאמר אל האיש לְבֻש הבַּדים...:
בֹּא אל בֵּינוֹת לַגלגל אל תחת לַכְּרוּב
ומַלֵא חָפְנֶיךָ גחלי אש מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבים,
וּזְרֹק על העיר...
והענן מָלֵא את החצר הפנימית...
וַיִמָלֵא הבית את הענן... (י', ב-ד);
פתאום מובנת המשמעות המופלאה והנוראה של עבודת יום הכיפורים כהצלה. הכפרה הפנימית על ידי כוהן בשר ודם 'לבוּש בדים', עם ענן קְטֹרֶת 'מְלֹא חָפְנים' על "גחלי אש... מלפני ה'", באה לטהר את המשכן / המקדש "מִטֻמאֹת בני ישראל ומִפִּשְעֵיהֶם לכל חַטֹאתָם" (ויקרא ט"ז, טז).
כדי למנוע את "האיש לְבֻש הבַּדים" מלזרוק 'מְלֹא חָפְנים' "גחלי אש" עלינו, ענן הקְטֹרֶת בקֹדש פנימה בא למנוע את הענן הפנימי מלצאת ולשרוף. פעם אחת נרמז הדבר בתורה, במרד שנמשך אחרי קורח, כששלח משה את אהרן עם מַחתַת אש וקְטֹרֶת לעמוד "בין המתים ובין החיים, וַתֵעָצַר המַגֵפה" (במדבר י"ז, ו-טז).
____________________________________
* חז"ל (ראש-השנה לא עמ' א) קראו כאן "עשר מסעות נסעה שכינה".