כוחה של רחל

"וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ... וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם.
וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם" (בראשית ל"ה, טז-כ)

מותה של רחל בשעת לידתה וקבורתה בדרך אינם אקראיים, אלא מסמלים את כל חייה, שהיו "בדרך", בתהליך, בשאיפה אל השגת הדברים.

רחל נאלצה לחכות זמן רב עד לנישואיה ליעקב, ולהתמודד עם נישואיו לאחותה.

רחל עברה תהליך ארוך וקשה בנסיונותיה לזכות בבנים. ההורות לא באה לה בקלות ובטבעיות - היא היתה צריכה להתאמץ, להתמודד ולהתפלל כדי להיות לאם. ודווקא היא, שחיכתה לבנים שנים רבות כל כך, מתה בלידה. רחל לא זכתה להגיע אל שלב גידול הבנים, אל קו הסיום, ונראה שכל קיומה של רחל מסמל את הדרך ואת התהליך.

אולי משום כך ירמיהו מנבא שדווקא רחל היא הבוכה על גלות בניה:

"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו ל"א, יד-טז)

דווקא רחל, שהייתה עקרה, מבינה יותר את הערך של הבנים. לכן אהבתה אליהם גדולה ביותר, וכאשר הם גולים ואובדים היא בוכה, זועקת לשמים ומאנה להנחם. היא האם המתפללת על בניה עד שתפילתה נענית.

רחל היא גם האם שלמדה על בשרה את חשיבותה של התפילה היכולה להושיע. לכן תפילתה חזקה עד כדי כך שה' שומע לה.

בנוסף לכך, היציאה לגלות יכולה להתפרש כסיום הקשר בין ה' לישראל. רחל, אשר מסמלת את התהליך, נותנת תקווה לכך שהגלות היא רק חלק מן התהליך, היא לא הסוף, ויהיה עוד המשך, והבנים עוד ישובו לגבולם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון