כורש - משיח ה'

בנבואות בפרקנו מתייחס הנביא לכורש מלך פרס, שכבש את האימפריה הבבלית העצומה, ונתן את הרשות לגולי בבל לעלות ולהתיישב בארצם מחדש. כורש מכונה כאן משיח ה׳, והוא נבחר בידי ה׳ להשלים את רצונו – בגאולת ישראל ובהפצת האמונה בה׳ בקרב העמים (א-ז). בהמשך מוכיח הנביא את האנשים שאינם מוכנים לקבל את דרך הגאולה שתתבצע באמצעותו של כורש (ט-יג). לבסוף פונה הנביא אל העמים כולם וקורא להם לעבוד את ה׳ לבדו (יח-כד).

א. ׳כּה-אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ ...׳ (א)

1) בחלק הראשון (א-ז) פונה ה׳ לכורש עצמו, ומכנה אותו ׳משיח׳, כיוון שנתמנה על ידי ה׳ למלא את רצונו בנצחונותיו. עקבו אחרי התכליות השונות של ניצחון כורש, הפותחות כולן במילה ׳למען׳. מהו סדר התכליות הללו, והאם יש בו התפתחות?

2) הביטוי ׳אני ה׳׳, המתייחס לידיעת ה׳ בעקבות פעולותיו, חוזר אף הוא כמה פעמים בפסקה (ג, ה, ו, ז). עמדו על ההתפתחות שחלה באופיה של ידיעת ה׳ דרך המופעים השונים של ביטוי זה.

ב. פסוקים ט-יג כוללים תוכחה נבואית כלפי המסרבים להכיר בתפקידו של כורש. מהי הבעיה הדתית בתפיסתם של אותם אנשים לפי הנביא (ט-יא), ומדוע לדעתכם הם מסרבים לקבל זאת? מדוע מוזכרת כאן בריאת העולם בתשובת ה׳? שימו לב לחזרתו המשולשת של כינוי הגוף אני/אנוכי בפסוקים יב-יג. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"