כי עליך הורגנו כל היום

קוראי מזמורנו ומפרשיו שבכל הדורות, החל מתקופת חז"ל ועד למפרשינו בדורות האחרונים, חשו שהמזמור מדבר על דורם או על הדורות הסמוכים אליהם. הדבר היה פשוט בעיניהם, שמזמור זה נאמר על הגלות האחרונה של עמנו, ושהוא נותן ביטוי לאירועים בגלות זו ולתחושות המפעמות בלבבות רבים בישראל. ככל שנתמשכה הגלות וככל שהקדירה את פניה לבני עמנו, הפך המזמור לאקטואלי יותר ולמְבַטֶא מובהק יותר של האתוס היהודי. במזמור זה מצאו דורות הגלות את האמירה המקראית המפורשת ביותר בשבחו של עם ישראל ובשבחה של מסירות נפשו על קדושת השם.

דבר זה צריך הבהרה: הלא מזמורנו הוא בעיקרו מזמור תלונה שמתלונן ישראל כנגד ה', כיצד אפוא הוסט מרכז הכובד של המזמור אל שבחם של ישראל ואל שבחה של מסירות נפשם על קידוש השם?

אכן, בד בבד עם התלונה הנשמעת במזמורנו על יחס ה' לעמו, נשמעת בו גם הצהרת נאמנות מופלאה של ישראל לה', המביעה כלפיו אהבה שאינה תלויה בדבר. רק אהבה יוקדת, אהבה של שיר השירים, יש בה כדי להסביר את הנאמר בפסוקי ההתחייבות של ישראל במזמורנו, שהפאתוס הכבוש בהם כה עמוק:

יח    כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ, וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ    וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ.

יט    לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ        וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ.

כא   אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵינוּ        וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.

כב   הֲלֹא אֱ-לֹהִים יַחֲקָר זֹאת        כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב.

כג    כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם        נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

דורות של מקדשי השם שאמצו את מזמורנו כהמנון של קידוש השם, ראו בפסוקים אלו את עיקרו של המזמור, ואף התלונה הכבושה במזמור נתפסה להם כדברי אהבה של הרעיה אל דודה. דרשה של ר' יהושע בן לוי המובאת במסכת שבת דף פח ע"ב על פסוק בשיר השירים, עשויה להבהיר את תפיסת המזמור בקרב בני אותם דורות:

"אמר רבי יהושע בן לוי: מהו דכתיב "צרור המר דודי לי, בין שדי ילין" (שיר השירים א', יג)? אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אף על פי שמיצר ומימר לי (- 'צרור' – מיצר; 'מור' – מימר) – דודי לי, בין שדי ילין!"

ואכן, בכמה מקומות בדרשות חז"ל, החל מר' עקיבא ואילך, אנו מוצאים שחכמים שונים שדרשו פסוקים בשיר השירים כביטוי לאהבת הרעיה לדודה עד מוות, כרכו את דרשתם עם פשוטו של הפסוק במזמורנו "כי עליך הרגנו כל היום" (כג).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

את המאמר ניתן למצוא גם בספר "עיונים במזמורי תהלים" בהוצאת ידיעות אחרונות