כלי משחק

מה פשר ההתרוצצות סביב פרעה? משה מנהל כל העת משא ומתן עם פרעה. משא ומתן זה עובר שלבים שונים: בתחילה מסרב פרעה לחלוטין; אחר כך הוא ניאות להעניק לבני ישראל חופשה, אך הוא אינו מתיר להם לצאת ודורש כי יעבדו את ה' במצרים; בשלב הבא הוא מסכים לאפשר להם לצאת אל המדבר, אולם הוא עומד על כך שרק הגברים ילכו; ובשלב האחרון, לפני מכת בכורות, מתפוצץ המשא ומתן סופית על רקע דרישת משה לקחת למדבר גם את המקנה. מדוע נזקק משה למשא ומתן הזה? וכי צריך הקב"ה את הסכמת פרעה על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים? מדוע, דרך משל, לא יצאו בני ישראל בשקט ובשלווה בזמן מכת חושך, שבמהלכה לא יכלו המצרים לזוז? ומדוע מדגישה התורה בתחילת הפרשה הבאה כי פרעה שילח את העם - "ויהי בשלח פרעה את העם" (י"ג, יז)?

פרעה הגיע למצב שאליו טרם הגיע איש לפניו: הוא ראה בעצמו מתחרה לקב"ה, ישות עצמאית ובלתי-תלויה; הוא טען שברא את עצמו, "לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כ"ט, ג). ובחמש המכות הראשונות חיזק הוא עצמו את לבו וסירב לשלח את ישראל על אף שראה שאין הוא מסוגל לעמוד מול כוחו של הקב"ה.

תופעה זו תמוהה ביותר, וכבר שאל מו"ר הרב חרל"פ את הרב קוק כיצד יכול אדם להגיע למצב של "יודע ריבונו ומתכוון למרוד בו"? אפשר להבין שאדם כופר בה', אך קשה מאוד להבין כיצד יכול אדם שיודע את הקב"ה ואת כוחו למרוד בו ולא לסור למשמעתו? הרב קוק השיב לו שיכולת הבחירה החופשית שיש לאדם עשויה להביאו אפילו למצב כזה. כשמתעוות מוסרו של האדם מתעוות גם ההיגיון שלו והוא עלול לעשות דברים שאין בהם היגיון.

גם לו היה פרעה נשבר ומחליט לשלח את בני ישראל לא הייתה בכך סתירה לאידיאולוגיה שלו: הוא היה טוען שאיש לא הכריח אותו לשלח את ישראל ושעשה זאת משיקוליו העצמאיים והבלתי-תלויים. על מנת להוכיח לכול שפרעה טעה ושאיש איננו יכול למרוד בקב"ה צריך היה לחזק את לב פרעה בחמש המכות האחרונות - ליטול ממנו את הבחירה החופשית ולגרום לו לפעול בהתאם לרצון ה', ולא כרצונו. זהו פשר ההתעללות בפרעה ופשר ההתרוצצות סביבו והמשא ומתן איתו: הקב"ה רצה להראות לפרעה שאין הוא אלא כלי משחק ביד ה' ושביכולתו של הקב"ה ליטול את הבחירה ממי שמורד בו.  (ראו פירוש הרמב"ם)

"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'" (ב).

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון