כל אחד וההשלמה שלו

באחת הסוגיות התלמודיות העוסקת באבחנה בין רמות שונות של היררכיה, מובאת המימרה הבאה:

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה,
צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה.
צדיקים לאורה - דכתיב "אור זרע לצדיק..." (תהילים צ"ז, יא)
ולישרים שמחה דכתיב – "ולישרי לב שמחה" (שם)
(בבלי תענית טו עמ' א).

ההפרדה שאותה יוצר רב נחמן בר יצחק בין צדיקים לישרים מתבססת על הפסוק מהפרק שלנו: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" (יא) - הצדיקים זוכים לאורה ואילו הישרים לשמחה. אולם מדבריו לא ברור מה המשמעות של צדיק, של ישר ושל השכר אשר מגיע לכל אחד מהם - אורה או שמחה.

רש"י מפרש כך: "ישרים לשמחה, דישרים עדיפי מצדיקים", ויוצר מדרגה בין הישרים שמעל לצדיקים, ומתוך כך גם בין השמחה שהיא מעל לאורה.

מול רש"י עומד הרשב"א שאומר שדווקא מדרגת הישרים היא זו שמתחת לצדיקים, ולכן האורה היא מעלה גבוהה יותר מהשמחה.

נראה שלכל צד יש הסבר שונה והוכחות לכאן ולכאן, ואולי ההסבר הטוב ביותר לכך הוא שכל אחד צריך את ההשלמה שלו: הצדיק את האור והישר את השמחה.

באדיבות אתר 929