כל העמים יעבדו את ה'

"כל העמים תקעו כף" (ב) - אל מי מכוונת הקריאה "כל העמים"? לכאורה זו קריאה לעמים כולם. כך עולה ממדרש תהילים, כך גם נתפרש על-ידי ראשונים (ראב"ע, רד"ק, והמאירי) ואחרונים (ספורנו ומלבי"ם) אף כי מצינו במקרא 'עמים' במשמע של שבטים, ואפשר היה לפרש "כל העמים" במשמעות 'כל השבטים'. הקריאה תהיה אז מכוונת לשבטי ישראל, פירוש שיעלה יפה עם ההמשך המזכיר "ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו. יבחר לנו את נחלתנו" (ד-ה). לדרך זו, אין קריאתם של בני קורח מופנית אלא כלפי פנים, ואולי בפסוק האחרון יש פריצה לכיוון האוניברסלי "נדיבי עמים נאספו" (י). אבל יש לנו לילך אחר משמעות 'עמים' בשירתם של בני קורח. במזמור מ"ט הם קוראים: "שמעו זאת כל העמים האזינו כל יֹשבי חָלד" (מ"ט, ב). מן המקבילה "כל יֹשבי חלד" עולה בבירור ש"כל העמים" היינו כל עמי תבל.

אפשר ויש בזה המזמור של בני קורח הד לאותה אידיאה שנישאה על ידי אביהם זקנם במדבר. הוא אמר: "כי כל העדה כֻּלם קדֹשים ובתוכם ה'" (במדבר ט"ז, ג). הרי דבר גדול דיבר קורח, אלא שעינו הטעתו. את שהוא חזון לעתיד רחוק ביקש הוא כבר לקבוע בתקופת ההכשרה במדבר. ועדיין לא איכשר דרא [=לא הוכשר הדור]. עדיין מעלות יש ומדרגות, וכהונה מדרגה לעצמה ומלכות מדרגה לעצמה. אכן לעתיד תהיה עדנה לאותה אידיאה והכול יהיו קרואים להיאסף, וכל העדה אכן תהיה קדושה ובתוכם ה'. ומה יפה שקריאה זאת מפיהם של בני קורח היא יוצאת, שהם נושאים בלבּם רעיון נשגב זה ומייחלים להגשמתו. ועם כל זאת, גם בעת יאספו כל העמים שכם אחד לעבוד את ה' לא יתבטל ייחודו של העם הנבחר, ולוֹ ורק ולוֹ הנחלה הנבחרת. "יַדבר עמים תחתינו... יבחר לנו את נחלתנו..." (ד-ה) והלוא אף בחזון אחרית הימים מדובר על עמים המבקשים לעלות אל בית א-להי יעקב וכוהני ה' יהיו בית יעקב כולו, הם: "ממלכת כהנים".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת "מגדים" בהוצאת תבונות