כפיות טובה וכפירה בה'

"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח)

משנת רבי אליעזר פרשה ז עמוד 137
מפני מה ענש הכתוב ביותר לכפויי טובה? מפני שהוא כעניין כפירה בקב"ה. אף הכופר בקב"ה כופר טוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו.

וכן הוא אומר בפרעה "אשר לא ידע את יוסף" (שמות א', ח). והלא עד היום הזה מצרים יודעין חסדו של יוסף? אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו, וכפה טובתו, ולבסוף כפה טובתו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "לא ידעתי את ה'" (שמות ה', ב). הא למדת שכפיית הטובה הקשה לכפירה בעיקר.

משנת רבי אליעזר - מדרש 'משנת רבי אליעזר' או בשמו האחר 'מדרש שלושים ושתים מידות' הודפס לראשונה על ידי הלל גרשום ענלאו בניו יורק 1934. המדרש היה ידוע לגאונים ולראשונים. י"נ אפשטיין האריך להוכיח את השימוש הרב שעושה המדרש בתלמוד הבבלי לצד שימוש גם בתלמוד הירושלמי, אולם הלשון השונה של המסורות יכול ללמד שהוא קיבל את המסורות הללו, או לפחות חלקם, ממקור אחר ולא ישירות מהתלמודים. מסקנתו של אפשטיין היא שזמן עריכתו הסופית הוא במאה השביעית, בארץ ישראל.