"וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם" (שמואל א ג', יד)
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף קה עמוד א
אמר רב שמואל בר אמי אמר רבי יונתן:
מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע?
שנאמר: "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם".
אמר רבה: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה.
אביי אמר: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בגמילות חסדים.
רבה ואביי מדבית עלי קאתו [=שמבית עלי באו],
רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין [=ארבעים שנים],
אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין [=שישים שנים].