לא להנהיג בכל מחיר

ישנם מספר מקרים בתנ"ך בהם מתוארת פנייה של ציבור לאדם מסוים כדי שינהיג אותם. כך למשל מוצאים אנו בסיפור על זקני גלעד שביקשו מיפתח להנהיג אותם לאחר שמלך בני עמון החל להתנכל אליהם (שופטים י"א, ה-ו): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב: וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן". יפתח תמה על ההצעה במיוחד לאור העובדה שהם דחו אותו מלשבת עמהם, אך לבסוף מקבל את ההצעה בתנאי שישימו אותו לראש.

מעניין כי דרישה דומה ממש מופיעה בפרקנו. מצב המדינה ביהודה וירושלים קשה ביותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית כך שמרוב יאוש כל אחד פונה אל בן משפחתו או אל חברו שיתפוס את השלטון זאת על מנת לנסות ולקחת אחריות על המצב הקשה ואולי לחלץ אותם מה'בוץ' שנקלעו אליו: "כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ" (ו).

הנביא מתאר כי כל מי שיפנו אליו יסרב ולא יהיה מוכן להיות לקצין עליהם. האם משום שהוא חסר אחריות ולא מוכן להיות איש במקום שאין איש? או שמא, וכך נראה לומר, הסיבה היא משום שהוא אינו מוצא את עצמו ראוי להיות מנהיג בשעה קשה שכזאת ולא רוצה להוליך את האנשים שולל (על פי חגיגה יד ע"א). לפעמים הפניה אל ה' מתוך אמונה כי הוא המנהיג האמיתי היא היא הפתרון.

כך לדוגמא עונה גדעון למבקשים ממנו להיות מלך לאחר שניצח את מדין (שופטים ח', כג): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם".