לא סתם רשימה

פרק י' פותח בתיאור תולדות בני נח: "ואלה תולדות בני נח שם חם ויפת..." (א)

על פי פסוק הפתיחה, היינו מצפים לרשימת תולדות של בני שם חם ויפת, בסגנון המוכר לנו מפרק ה', ומפרק י"א פס' י-כו. אולם הרשימה בפרק י' שונה במתכונתה מהרשימות בפרקים ה' ו-י"א. יחודה של רשימה זו מתבטא בכמה הבדלים משמעותיים:

א. בפרקים ה' ו-י"א מצויין כמה שנים חי כל אחד. בפרק י' אין כל איזכור לשנים.

ב. שמות הבנים בפרקים ה' וי"א הם שמות פרטיים, ואילו בפרק י' חלק מהשמות אינם מופיעים כשם פרטי, אלא כשם של עם. למשל: "ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתוחים..." (יג-יד); "וכנען ילד... ואת היבוסי ואת האמורי ואת הגרגשי..." (טו-יח).

ג. בפסוקים רבים בפרק י' חוזר תיאור של היפרדות העמים, שאיננו מופיע כלל בפרקים ה' ו-י"א:

"מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגוייהם" (ה);

"אלה בני שם למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם. אלה משפחות בני נח לתולדותם בגוייהם ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול" (לא-לב). ועוד.

הבדלים אלה מעידים על כך שמטרת התיאור בפרק י' שונה ממטרת התיאורים בפרקים ה' וי"א. מטרת התיאור בפרק י' משתקפת בפסוקים החוזרים ומדגישים בצורה ברורה את נושא הפרק. הנושא הוא היווצרות העמים והיפרדותם, ולכן הרשימה איננה מתארת את האנשים הפרטיים אלא את העם שנוצר. וכמו כן, לא מנויות שנות חיי האנשים, כי זה לא רלוונטי לתיאור העמים.

מן התיאור של היפרדות העמים בפרק י' עולים שני מסרים:

א. כל העמים השונים הם בני נח – בני איש אחד, ולא יצאו ממקורות שונים. התורה מציגה עולם אחדותי, שכולו נובע ממקור אחד (בשונה מהתפיסה האלילית, הרואה את הפירוד בעולם כמהותי, ובשונה מהתפיסה הדרוויניסטית לפיה אין אב קדמון אחד).

ב. היפרדות העמים התרחשה במשך הדורות באופן טבעי. הטבעיות הזו היא חלק ממהלך אלוקי שמגמתו היא התפזרות בני האדם על פני הארץ. מגמה אלוקית זו ניכרת בציווי ובברכה של ה' הן לאדם הראשון והן לנח ולבניו: "פרו ורבו ומילאו את הארץ" (א', כח; ט', א).