לגלוג על הפסל

המעיין בתיאור המקראי של פרשת פסל מיכה מבחין מיד בחוט של לגלוג ברקע הדברים. הכתוב מתאר את מקור הכסף שממנו נעשה הפסל בתיאור כביכול ניטרלי, אבל מבין השיטין אנו מבינים מה מרמז לנו כותב הפרק: מקורו של הפסל הוא בכסף שגנב בן מאמו. האם, שהתייאשה מן הכסף, הקדישה אותו לעשיית פסל, והבן הגנב הופך להיות כהן. זהו המקור ה"רוחני" של הפסל שבני דן מאמצים.

הכהן המשרת את הפסל מתואר כנער נווד, ההולך ממקום למקום לחפש עבודה וקיום. כאשר הוא מקבל את תפקיד ה"כהן", הדבר היחיד שהוא מסכם עם מיכה הוא משכורתו והזכויות הנלוות למשכורתו: עשרה כסף לשנה, משכורת נמוכה למדיי, ונוסף לזה ביגוד וכלכלה מלאה. לאחר שקיבל הנער את שכרו - הופך הוא להיות כהן, וזאת בגלל העובדה שהוא משבט לוי.

הדרך שבה קיבלו בני דן את הפסל דומה לדרך שבה הוקם הפסל: בני דן שדדו את הפסל ואת הכהן גם יחד, וכך הם הקימו להם מקום פולחן.

דומה כי הרעיון של סיפור זה ברור עד מאוד: הפסל וכל עבודת האלילים הזו אינם אלא עניין מסחרי טהור, וכל זאת תחת הכותרת המוכרת לנו, "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (יז: ו).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת