בפרק י"ט פונה איוב אל הרֵעים ומתאר עד כמה הם במילותיהם פוגעים בו ומדכאים אותו. דווקא במצבו הקשה, כשהוא חש במלכודת, הוא מוצא את עצמו לגמרי לבד. הוא מבקש מרעיו שלפחות הם יהיו לצידו. וכשחש שאין עם מי לדבר מקווה שלפחות יכתבו מילותיו. את דבריו הוא מסיים בידיעה שיש אלוקים ובתקווה שיתגלה אליו.
באדיבות אתר 929