לדמותו של ברוך בן נריה

הפרק האחרון בספר ירמיהו (לפני חטיבת נבואות הגויים) סתום ולא ברור. פרק מ"ד מספר על התחנה האחרונה בחיי ירמיהו במצרים, ופרק מ"ה חוזר לשנה הרביעית של המלך יהויקים. הנבואה עצמה גם היא לא ברורה. ירמיהו פונה לסופרו ברוך ואומר לו:

"אָמַרְתָּ אוֹי נָא לִי כִּי יָסַף ה' יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ וְאֶת כָּל הָאָרֶץ הִיא. וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל כָּל בָּשָׂר נְאֻם ה' וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל עַל כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ שָׁם" (ג-ה).

אלו דברים קשים אירעו לברוך שהביאו לתלונתו? מה הן ה'גדולות' שביקש ברוך? הכתוב סתום, וגם הפעם יהא עלינו להשלים את הפאזל החסר, מתוך מודעות לכך שדברינו לא יהיו בבחינת ודאי.

בפרק נ"א נפגוש את אחיו של ברוך שהיה שר בממשלת המלך צדקיהו שנשלח בשליחותו אל מלך בבל - "הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה" (נ"א, נט). בחפירות בירושלים נמצאה בולה עם החותמת – 'רמליהו בן נריהו', כנראה אח נוסף של ברוך. יש להניח שאם הייתה לו חותמת, היה לו תפקיד נכבד בממלכה, ומכאן שמשפחת ברוך הייתה משפחה בעלת מעמד בממלכה. בחפירות נמצאה גם חותמת של ברוך – 'ברוך בן נריהו הספר'. התואר סופר היה שמור לבעלי תפקיד בממשלה, ומכאן אנו יכולים לנסות להשלים את הסיפור השלם. ברוך היה כנראה סופר המלך שדבק בנביא ירמיהו.

בשנה הרביעית ליהויקים, השנה בה עלתה בבל לבימת ההיסטוריה, כתב ברוך את נבואות ירמיהו בספר, והוא שקראם בלשכת גמריהו בן שפן (ל"ו). לאחר מכן הספר הובא אל המלך יהויקים, אשר שרפו וציווה לתפוס את ברוך וירמיהו שברחו והסתתרו (ל"ו, כו). מכאן, יש מקום לשער, התחילו צרותיו של ברוך והם הרקע לתלונתו שבפרקנו.

ברוך כנראה פוטר ממשרתו וממעמדו בבית המלוכה, ועל כך אומר לו ירמיהו שאומנם 'גדולות' הוא לא יקבל, אך - "נָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל" (ה). ברוך דבק בירמיהו, וגם בשעה שירמיהו היה כלוא בחצר המטרה ברוך היה עמו (ל"ב, יב). יש להניח שפרקים רבים של ספר ירמיהו שבידינו – נבואות ירמיהו ופרקי הביוגרפיה של ירמיהו – הם מקולמוסו של ברוך בן נריה. ויש להניח שאלמלא ברוך, ספק אם היה בידינו ספר ירמיהו וספק אם היינו יודעים על הנביא הגדול ירמיהו.

לאחר רצח גדליה, ירמיהו ניבא להמשיך ולהישאר בארץ, אך יוחנן בן קרח ושרי החיילים טענו נגד ירמיהו שברוך בן נריה מסית אותו לדבריו (מ"ג, ג). הערה זו יכולה ללמד אותנו שברוך לא היה רק סופר במובן הצר של המילה, הכותב דברים על ספר, אלא היה בעל מעמד והשפעה, עד כדי שטענו שברוך הוא שמדריך את ירמיהו ולא להפך. הערה זו מביאה אותנו לתובנה על אישיותו של ברוך.

ספר ירמיהו אינו מספר על ברוך, אלא על ירמיהו ועל ברוך רק כסופרו של ירמיהו. יש להניח שמאחורי הנבואה שבאה בפרקנו על תלונתו של ברוך, יש כנראה סיפור רדיפה גדול שעבר על ברוך, אולם אין לכך מקום בספר ירמיהו.

ברוך, כמו תלמידים גדולים, נתן מקום לרבו ולסיפורו, ואילו את סיפורו שלו הצניע. כך, אלמלא ר' חיים ויטל, ספק אם היינו יודעים ידיעות בעלות משמעות על האר"י. וכך אלמלא ר' נתן מנעמירוב, ספק אם תורות ר' נחמן היו בידינו, וכך אלמלא ברוך בן נריה, ספק אם היה בידינו ספר ירמיהו. אולם עליו כמעט ואיננו יודעים דבר, אלא שהוא שנתן לעולם את נבואות ירמיהו, ולעצמו, נתן מקום רק כמשרת ותלמיד הנביא הגדול.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929