לדרכם של גרי האריות

בספר מלכים ב (י"ז, כד-מא) מתואר כיצד לאחר שגרש מלך אשור את ישראל משומרון הוא הביא אנשים אחרים, גויים, ממדינות שונות והושיבם בשומרון. אותם הגויים לא הכירו כלל את תורת ה' ועבדו עבודה זרה ולכן ה' שילח בהם את האריות שהיו באותה התקופה כלי הביצוע של הקב"ה כדי להעניש את עוברי דברו.
לאחר פנייתם של הגויים אל מלך אשור בעקבות כך, שלח להם מלך אשור כהן שילמד אותם את דיני התורה ושיעביר אותם מעין גיור. אולם, הגיור לא היה מושלם. הכתוב מתאר את מצבם בסוף אותה העת כך: "וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת ה' וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שם, מא).
מסתבר שגרים אלו הם שלימים עיכבו את בניית בית המקדש לאחר הצהרת כורש כמבואר בספר עזרא (ד', א-ו) - תחילה הם התווכחו עם עולי בבל ותבעו שותפות וכאשר האחרונים סרבו לבקשתם להצטרף עימהם לבניה הוציאו כתב שטנה נגד יושבי יהודה וירושלים.
חז"ל סבורים כי לאחר תקופת הנביאים פרשו אותם גרים מעבודה זרה אולם הקפידו רק על תורה שבכתב ואלו הם הכותים המוזכרים בזמן המשנה.
בתקופת התנאים מתואר כי מצאו להם דמות יונה (כמבואר בחולין ו ע"א) שהתוספות (ד"ה בראש) טוענים שהיא עבודת כוכבים שהטמין יעקב תחת האלה בהר בשכם והיו עובדים אותה ובעקבות כך גזרו על יינם ועל שחיטתם ובאו ר' אמי ור' אסי וקבעו שהם גויים גמורים.
ישנה מחלוקת בין התנאים ואחר כך בין האמוראים האם הם נחשבים גרי אריות או גרי אמת. מה פשר מחלוקת זו? האם היא מחלוקת בהבנת המציאות או מחלוקת בהגדרת תנאי הגירות הבסיסיים המגדירים מהי גירות?
נראה שנחלקו במה שמתבקש מהאדם כדי להתגייר. הגמרא ביבמות כד ע"ב דנה בגיור לשם נישואין או גיור משום סכנת אריות באופן שהגיור נעשה שלא לשמה. שורש הדיון שם הוא בשאלה האם מה שחשוב הוא התהליך המעשי של הגיור או בחינת המניע והמוטיבציה לגיור שכן הללו מהווים חלק אינטגראלי מהגירות עצמה. אהבת ה' היא המבחינה בין זרע אברהם לשאר בני נוח שכן היא המביאה להתמסרות לעבודת ה' ולהאהיב את ה' על אחרים.
לעניינו קובע רבנו תם (בספר הישר תקמ"ב) שיש לחלק בין מצבים בהם הבעיה מסתכמת במניע, למצבים שבהם המניע גורם לכך שגם תהליך הגירות המעשי יהיה לקוי וזה מה שקרה לאותם גרים שלא קיבלו את המצוות במלואן.