להיכן נעלמו הנביאים?

ימי עזריה (=עוזיהו) וירבעם היו ימי השגשוג וההצלחה האחרונים של עם ישראל בארצו. דור שלם של מיצוי הנבואות הטובות – לפני הקריסה, החורבן והגלות.

אפשר להתווכח איזה דור זכה ליותר, שלמה או עוזיהו-ירבעם. בדור האחרון לא נזכרו נשים נכריות, ולא שלטו איזבל ועתליה, גם לא נזכרו תסיסות ומרידות באדום, בארם ובישראל כמו בימי שלמה (מלכים א י"א), ושני המלכים הגדולים גם התעלו מעל הפילוג והמלחמות בין יהודה לישראל. עם ישראל זכה סוף סוף למנוחה ולגאולה שלמה – לדור אחד.

אל הבמה הנבואית עלו כעת לפחות 3 נביאים ידועים – עמוס, ישעיהו והושע – ופרצו באזהרות נוראות על האסון שמעבר לפינה, בעיקר בגלל ההשחתה המוסרית ("משפט וצדקה"), מתוך גאוות העושר ושכרון ההצלחה. עמוס אף הפך על פניה את נבואת יונה בן אמתי, זמן קצר אחרי מימושה - "כי הנני מקים עליכם... גוי, ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה" (עמוס ו', יד). ישעיהו חזה את משפט ה' השמימי להפיכת הארץ לשממה, בסגנון דומה לנבואת מיכיהו בן יִמלה על נפילת אחאב (מלכים א כ"ב, יט-כג; ישעיהו ו').

מדוע לא נזכרו כל אלה בספר מלכים אפילו ברמז? הזעזוע הנבואי קדם למשבר ולחורבן ההיסטורי, ופרץ במלוא עצמתו עוד בימי השיא – והנבואה הסיפורית בספר מלכים התעלמה? אין מילה? הייתכן? כשם שהוזכרה נבואת יונה בקיצור, בשני פסוקים, הלוא אפשר היה להזכיר גם את עמוס ואת הושע, ודבר או שניים מישעיהו שלפני חזקיהו?

הנבואה הסיפורית החלה להתרסק יחד עם הפרץ הנבואי הגדול שלא בא ליצור עושר רעיוני ויצירה רוחנית אלא כדי להשמיע את זעקת השבר הגדולה לפני המפולת, שהתחילה במלחמת אחים מחרידה.

באדיבות אתר 929