בכמה מקומות מבקש דוד מה' שישפוט אותו, אך באופן מפתיע במזמור שלפנינו הוא מבקש: "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (ב). אז האם דוד רוצה להישפט או לא?
בכמה מקומות מבקש דוד מה' שישפוט אותו:
"וְהָיָה ה' לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ" (שמואל א כ"ד, טז)
"ה' יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי" (תהילים ז', ט)
"לְדָוִד: שָׁפְטֵנִי ה', כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי ובה' בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד" (תהילים כ"ו, א)
"שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ ה' אֱלֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי" (תהילים ל"ה, כד)
"שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי" (תהילים מ"ג, א)
אבל במזמור שלנו הוא אומר:
"וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (ב)
אז מה רצה דוד - להישפט או לא?
על פי רש"י (לתהילים כ"ו, א): "אמר דוד: כשאתה דן את הרשעים - שפטני, כי לפי הרשעים אני צדיק; וכשאתה דן את הצדיקים - אל תביאני במשפט".
אולם, גם בפרק קמ"ג ישנם רשעים - "כי רדף אויב נפשי... הצילני מאויבי... ובחסדך תצמית אויביי והאבדת כל צוררי נפשי..." (ג-יב).
על פי מלבי"ם (לתהילים קמ"ג, ב), הפסוק מתייחס למשפט שבו "יבוא ה' במשפט עמו, שאז גם ה' הנושא הנשפט, רוצה לומר, שישקיפו במשפט הזה גדולת ה' ורוב הטובות שעשה למבקש, לראות אם עבד וזכה כפי מה שהיה מחוייב לפי גדולת הבורא ורוממותו, ובזה לא יצדק לפניך כל חי, כי בערך גדולתך וטובותיך אשר הם בלתי בעל תכלית, יחוייב שתהיה העבודה גם כן בלתי בעל תכלית, ואי אפשר שבעל חי, אשר הוא מוגבל, יעבוד עבודה בלי גבול...".
הבקשה "שפטני" משמעה 'היה אתה השופט ביני לבין אנשים אחרים' (בין אם זה שאול, או אויבים אחרים של דוד, או הרשעים בכלל); הבקשה "אל תבוא במשפט את עבדך" המופיעה במזמורנו משמעה 'אל תבוא להישפט יחד עמי, כי לעומתך, אין לי סיכוי לצאת זכאי'.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
מתוך אתר הניווט בתנ"ך